למה לא השתחווה מרדכי להמן? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

נאמר במגילה "ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם".

 

כלומר עבדי המלך פנו אל מרדכי בכל יום וניסו לשכנע אותו להשתחוות להמן, אלא שמרדכי סרב ולא חשש.

 

נשאלת השאלה, מדוע פנו אליו בכל יום, האם לא הבינו כבר מסירובו הנחרץ הראשון, כי הוא לא מתכונן להשתחוות להמן?

 

המהרי"ץ דושינסקי מסביר כי אותם עבדים התקשו להאמין שמרדכי עושה זאת ממקום טהור, ומאהבת ה' ויראתו.

 

הם היו משוכנעים כי מרדכי פשוט מתקנא בהמן, ומתקשה לראות בהצלחתו. במילים אחרות, הוא מונע מקנאה, ונגיעות אישיות.

 

כאשר אדם מונע מדחפים כאלו הוא עשוי לשנות את דעתו וכמו שנאמר על המלך אחשוורוש, שהיה 'מלך הפכפך, וכמו כן נאמר ש'רשעים מלאי חרטות'.

 

הם פנו למרדכי וניסו להסביר לו: הנסיבות משתנות, הנה המן גדל מיום ליום ומעמדו מתחזק, ועל כן הגיע כבר הזמן כי תשתחווה לו.

 

אלא שסירובו של מרדכי היה יראת השמים הטהורה ששרתה בליבו, ודעה המגיע ממקור טהור לא משתנית.

 

זו הסיבה שבהמשך הפסוק כתוב וַיְהִי כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי.

 

כלומר מרדכי הסביר להם המניע לסרובו הוא עובדת היותו יהודי, ומכאן שכל נסיונות השכנוע מיותרים. לעבדים לא נותר אלא לראות, האם יעמדו דברי מרדכי.

 

[אוצר הפרפראות]