האם על השתתפות בסעודה לא כשרה מגיע עונש מוות | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

נאמר בתלמוד: "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי, מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה [כלומר למה התחייבו ישראל בתקופת אחשוורוש שיהרגו על ידי המן]? אמר להם אמרו אתם, אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע.

 

אמר להם: אם כן שבשושן יהרגו שהם נהנו, שבכל העולם כולו שלא היו באותה סעודה אל יהרגו? אמרו לו, אמור אתה, אמר להם מפני שהשתחוו לצלם, אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר [מדוע אם כן ניצלו]? אמר להם הם לא עשו אלא לפנים, דהיינו רק למראית העין להנצל מנבוכדנצר, אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהם אלא לפנים, דהיינו למראית העין בלבד נגזרה הגזירה, ולא הוציאו אותה לפועל [מגילה יב].

 

ויש להבין את המאמר הנ"ל, מביא הרב זכאי להעיר, והרי תלמידי רבי שמעון בר יוחאי שאלו שאלה גדולה ועמוקה, למה נגזרה גזירה איומה ומחרידה כזו, ומה הם משיבים, מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע.

והדבר מתמיה, האם תשובה זו מספיקה לאותה שאלה גדולה, והרי אכילת נבילות וטריפות או חלב, אינו אלא בלאו או בכרת, והאם בגלל זה מגיע להם השמדה כללית?

וגם רבי שמעון בר יוחאי כמעט שהסכים עמהם, אלא שהיתה לו שאלה אם כן רק אלו שבשושן יהרגו, משמע שליהודי שושן היה מגיע עונש כזה, ואם כן כיצד יתכן להענישם בעונש נורא כזה?

 

ומביא הרב להסביר, על פי המסופר בתלמוד במסכת עבודה זרה. רבא הוליך מתנה לגוי אחד ששמו בר ששך ביום חגם, אמר רבא מכירו אני שהוא לא עובד עבודה זרה ולכן מותר לתת לו מתנה ביום חגם. כשהגיע אליו רבא, ראה שהגוי יושב עד צוארו במי ורדים ומתענג מאד בכל התענוגים שאפשר להשיגם בעולם הזה.

 

אמר לו בר ששך: לרבא האם יש לכם עונג כזה לעולם הבא? אמר לו רבא יש לנו יותר מזה. אמר לו בר ששך מה יוכל להיות יותר מזה? אמר לו רבא כשאתה מתענג יש לך עדיין פחד מהמלכות, אבל לנו יהיו תענוגים מבלי פחדים. אמר לו איזה פחד יש לי והרי אני שר? באותו רגע בא שליח המלך ואמר לו שהמלך רוצה אותו. עזב את כל התענוגים והלך.

 

באותה שעה אמר לו בר ששך לרבא, עין שרוצה את רעתכם תיפקע, אמר רבא אמן, ופקעה עינו של בר ששך.

 

למדנו מכאן שאם אדם נמצא בתכלית העונג, עם כל זה אם יש לו אימת מלכות אין זה נחשב הנאה שלימה.

 

ומעתה בענין סעודתו של אחשורוש, לא אמרו מפני שאכלו מסעודתו של אותו רשע, אלא מפני שנהנו, משמע שנהנו ממש הנאה שלימה, ובכן אם היה להם קצת אימת מלכות שמים כיצד יתכן שיוכלו ליהנות?

והגם שלא יכלו להתגבר על תאות האכילה, מכל מקום לא היו נהנים מאכילה זו?

 

ונתאר לעצמינו אדם שהרופא מצוהו שלא לאכול דבר פלוני כי תיכף יזיק לו, ויסבול כאבים, והוא אינו יכול להתגבר על תאוותו ואוכל, האם תערב לו אכילתו, והרי הוא יודע שתיכף יסבול כאבים, ואם בכל זאת הוא נהנה מאכילתו הרי זה מורה שאינו מאמין בדברי הרופא?!

 

וכן גם כאן, אם היו רק אוכלים ניחא, אבל אם גם נהנו הרי זה מראה שפגעו חלילה באמונה.

 

אם כן, תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי התכוונו לומר, שחוסר האמונה גרמה לעונש כליה, כי אם אין להם אמונה כיצד יחנכו את בניהם, וכיצד יתקיימו בתור יהודים?

עד שבא רבי שמעון בר יוחאי וסתר את טענתם: אם כן הוא, הרי רק שבשושן יהרגו ולא בכל העולם, ולכן ציין טעם אחר 'מפני שהשתחוו לצלם'.