​חג האחדות היהודית | עלון בית דוד

• הדפסה
• דואל

מלבד מקרא מגילה, נצטוינו בפורים על מתנות לאביונים, משלוח מנות, וסעודה הנחגגת בקרב המשפחה והידידים, "משפחה ומשפחה, שבט ושבט". מדוע בפורים, יותר מבכל חג אחר, ראו חז"ל לנכון לתקן מצוות אלה?

 

כיצד שכנע המן את אחשורוש לגזור גזירת השמדה על כל היהודים?

"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים ... ודתיהן שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, ולמלך אין שוה להניחם". מדוע הדגיש המן את העובדה שעם ישראל "מפוזר ומפורד"? מה רע בכך?

 

חז"ל דרשו במדרש: "ישנו עם אחד - [מי] שנאמר בו ה' אחד, ישן לו מעמו". אין מושג של "שינה" אצל הבורא ית'; הכוונה היא שהתרופף הקשר בין הקב"ה לעמו. מה הסיבה לנתק זה? משום שה' "אחד", ואילו עם ישראל הוא "מפוזר ומפורד".

המן הכיר את סוד כושר ההישרדות של עם ישראל, את האחדות. הוא ביקש לרמז לאחשוורוש, שכעת האחדות היהודית נחלשה, הם מפורדים בין העמים, ולכן הגיעה שעת הכושר להוריד אחת ולתמיד את העם הזה מבמת ההיסטוריה.

 

כח האחדות של עם ישראל אינו קשור למצב מדיני מסויים, גם כשהיהודים מפוזרים בארבע קצוות תבל, למרות שאין להם מסגרת מאחדת, הוכיחה האחדות היהודית את עצמה. המן עצמו מדבר על "עם אחד"; הרי שלמרות שהוא מפוזר עדיין הוא "עם אחד". כאשר טען המן שעם ישראל "מפוזר ומפורד", כוונתו היתה לפירוד מסוג אחר.

 

הדבק המאחד את חלקי העם, כשהם חיים כל אחד בסביבה משלו, היא העובדה שיש לעם ישראל מטרה אחת משותפת. מטרה זו מלווה כל יהודי באשר הוא שם, וקושרת את כל בני העם זה לזה. עם ישראל נולד כדי לפרסם בעולם את האמונה באל אחד. מטרה

זו עומדת מעל לכל, ולכן יש בכוחה לאחד את היהודים, למרות חילוקי הדעות הרבים שיש תמיד ביניהם. כאשר נחלשת השאיפה להגיע למטרה זו, נחלשת יחד עמה גם האחדות.

 

עם ישראל חייב להיות דוגמה חיה לאמונה זו. כאשר היהודים מפגינים אחדות ביניהם, הם מראים שהאמונה המשותפת עומדת מעל לכל שיקול אחר, ושלכל חילוקי הדעות יש חשיבות משנית בלבד. אם הצלחנו להתגבר על המן וכל ההולכים בעקבותיו, הרי זה בזכות שהעמדנו את המטרה המאחדת בראש סולם הערכים שלנו.

 

המן הרגיש שעם ישראל הוא במצב של פירוד, משום שהחל בו תהליך של התבוללות, הוא הלך והתרחק מן האמונה באל אחד, והקשר הפנימי שלו הלך ונחלש. מכך הוא הסיק שבהכרח התרופף גם הקשר בינו לבין השי"ת, "ישנו עם אחד", הקב"ה מתעלם

מעמו כאילו הוא ישן.

 

כאשר נודע לאסתר דבר הגזירה הנוראה, ציותה "לך כנוס את כל היהודים", יש לחזק את כח אחדותו של העם היהודי, כדי שההשגחה העליונה תוכל להגן עליו. בפורים ניתנה לנו הזדמנות לחזק את הקשר ההדדי בין יהודי ליהודי: לדאוג לחיזוק השכבות החלשות על ידי "מתנות לאביונים", ולהרבות בידידות וריעות על ידי משלוח מנות איש לרעהו.

 

ע"פ שפתי חיים