ואתה הוא מלך אל חי וקיים
אין קצבה לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך
ואין שעור למרכבות כבודך ואין לפרש עילום שמך
שמך נאה לך ואתה נאה לשמך ושמנו קראת בשמך
עשה למען שמך
וקדש את שמך על מקדישי שמך...
שמך נאה לך
ברצוני לפרש פשט פשוט בתכלית, בתפילה ידועה ומקובלת.
בימים הנוראים אנו מתפללים: "שמך נאה לך, ואתה נאה לשמך, ושמנו קראת בשמך".
אם תפגע באדם מן השורה נושא על ראשו את כתרו של המלך, כולו זהב, מבהיק בבוהק אבנים טובות ומרגליות, מה תהיה תגובתך?
-רבים יאמרו: משונה מאד, מוזר, ואף מגוחך...
-המדייקים יאמרו: אין הברנש מתאים לכתרו...
אם תפגע במלך אנגליה, או בדומה לו, מהלך כשעל ראשו לבוש מרופט, מה תהיה תגובתך?
-רבים יאמרו: משונה מאד, מוזר, ואף מגוחך.
-המדייקים יאמרו: אין הלבוש מתאים ללובשו...
"שמך נאה לך ואתה נאה לשמך"
-זהו המושלם והמתאים ביותר: רק אתה, רבונו של עולם, נאה לשמך, ורק שמך, רבונו של עולם, נאה ומתאים ומושלם כשהוא קרוי עליך, כביכול.
ואף על פי כן, "שמנו קראת בשמך".
לאמור: השלם, המושלם, המתאים והמותאם, כמו שמך ואתה – רבונו של עולם, מתאים ומותאם, שלם ומושלם, גם עלינו, בניך...
נפלא ומחמיא, אך גם מחייב הרבה מאד...
[מתוך דברי הרב אזרחי בספר ברכת מרדכי]