המלכת את חבירך? נשאל אדם ביום הדין. מדוע יש להמליך את החבר, מה תועלת יש בכך?
ראובן, איש עסקים בינוני נקלע בעסקיו לעבודה משותפת עם יהודי בשם שמעון. עשו השנים את עסקם המשותף, ונפרדו איש לדרכו. בחן ראובן שוב את העיסקה המשותפת ולפתע הגיע למסקנא כי שמעון רימה אותו כדבעי. לא היתה כאן עיסקה משותפת אלא עיסקה חד צדדית לטובת שמעון. הלך ראובן ממורמר וחיפש את שמעון לתובעו בדין. אלא שבינתיים מצא הוא בדרכו את לוי ידידו משכבר הימים שהכיר גם את שמעון.
שמעת מה עשה לי שמעון? שח ראובן ללוי בחמת זעם, הוא רימה אותי, ועשה אתי עיסקה שאינה הגונה.
שירבב לוי את שפתיו בתמיהה ואמר: מעניין מאד, אתמול פגשתי את שמעון אצל רב העיר, וראיתי כיצד הרב משבח אותו, ונותן לו כבוד.
ידע ראובן כי לוי אינו אדם שיבדה דברים מליבו וחזקה על סיפור זה שהוא אמת. בטחונו עזב אותו לרגע והוא אמר ללוי: אתה יודע מה, אולי אתה צודק אני צריך לבדוק שוב פעם את העניין. הלך שמעון כשהוא טרוד לדרכו וכעבור שלשה ימים פגש שוב את לוי.
לוי קידם את פניו בברכה ושאל אותו אם יש חדש בעניין שמעון.
לא, הודה ראובן, עדיין לא בדקתי את הנושא.
אני חייב לספר לך, אמר לוי, שאתמול הייתי אצל שנים מגדולי הדור בעניין כל שהוא, ופגשתי שם את שמעון. הקירבה והכבוד שהוא זכה להם שם היו משמעותיים במיוחד. זמן רב לא ראיתי שגדולי הרבנים כיבדו אדם כמו את שמעון.
ראובן הקשב ללוי, ופניו חוורו. הוא ידע שלוי אדם הגון שאינו מספר שקרים ודמעות החלו לזלוג על עיניו: מדוע פערתי את פי כנגד רבי שמעון, הלא ברור שהוא לא טעה ולא רימה אותי באותו עסק, כיצד יכולתי לחשוב על כך?
הסופר הרב דוד זריצקי שכתב את הספר "משלי החפץ חיים" – ליקוטי משלים של החפץ חיים, מביא את הסיפור הזה כאשר הנמשל הוא כי לעתים קרובות אנשים מסתכסכים ושונאים האחד את רעהו. הבסיס לאיבה זו נובע מתחושת העליונות שיש לאדם אחד על חבירו. הוא סבור שהוא עדיף ממנו, וממילא שהוא מתקשה להבין כיצד הלה לא ממלא את מבוקשו או מעז לרמות אותו. ברם אם יראה אדם את חבירו כגדול ממנו בכל עת [כמו שכתוב באיגרת הרמב"ן – וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך], הוא יגלה מהר מאד כי ייתכן שחבירו לא באמת רימה אותו, שנא אותו, או פגע בו. אדרבה, הוא ימצא צדדים להקל.