מי ניצח את יצר הרע? או: מדוע בוכים הצדיקים | הרב עזריאל יונה

דרש רבי יהודה: לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין והללו בוכין, צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה? ורשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה? ואף הקב"ה תמה עמהם[סוכה נב,א].

 

דרשה מפורסמת זו מעלה את התמיהה המתבקשת מדוע בוכים הצדיקים? מילא הרשעים חשים תסכול איום על שלא הצליחו להביס יצר השקול לחוט השערה, אך הצדיקים שהכניעו את הדחף הרע הנדמה כהר צריכים היו לשמוח?

 

המשיך על כך המגיד מדובנא משל:

עשיר גדול ביקש לגמול צדקה עם רעהו העני. הציע לו סכום נכבד במתנה אך העני שהיה בעל כבוד עצמי סירב לקבל. אמר העשיר: ראה, איני נותן לך את הסכום במתנה אלא בהלוואה. קנה סחורה במחיר נמוך, מכור  במחיר גבוה יותר וכך תוכל להחזיר לי את ההלוואה.

 

לזאת ניאות העני. רכש סחורה בכל הכסף, הציע אותה למכירה במחיר גבוה והצליח למוכרה בתוך זמן קצר. עם הכסף בידו הגיע העני לעשיר כשהוא שמח וטוב לב והחזיר לו את ההלוואה והעשיר תמה: כיצד הצלחת בתוך זמן קצר כל כך?

 

ומה באמת התרחש? העשיר הוא זה שארגן את כל השתלשלות הדברים. הוא ניגש בסתר לסיטונאי ושילם לו כסף כדי שימכור לעני סחורה במחיר הפסד, ומשם ארגן קבוצת רוכשים שיקנו מן העני את הסחורה במחיר המפולפל אותו ביקש.

 

גם במלחמת החיים הדברים מתנהלים כך. אדם מתגבר על היצר ומקבל שכר על מלחמתו ונצחונו עליו. השכר הזה אינו מבייש אותו שכן הוא חש שהוא הצליח בכוחות עצמו ויכל ליצר הקשה. אכן לעתיד לבא כאשר הקדוש ברוך הוא שוחט את היצר אל מול פניהם של הצדיקים, הם מבינים כי למעשה הם נלחמו ב'הר גבוה' והם לא היו מסוגלים לנצחו לבד אלא רק בעזרת הקדוש ברוך הוא שסייע להם מבלי שהרגישו, וכמו שאומרת הגמרא "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו".

 

הרגשה זו גורמת לצדיקים תחושה קשה של קבלת שכר לחינם, שהרי הניצחון הושג רק בעזרתו של ה', וחוויה קשה זו היא הגורמת להם לבכי.