הגנב הצדיק | מערכת האתר

• הדפסה
• דואל

הגנב הצדיק: מה רוצים ממנו – הלא בסך הכל עושה וא את מלאכתו.

 

לפני זמן קצר נפטר לבית עולמו אחד מגדולי הדרשנים בעם היהודי, שריד לדור קודם, הלא הוא הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל. רבי יעקב היה יהודי מלא חיות, הומור, ופקחות ודרשותיו הנלהבות שיצאו מן הלב נכנסו לליבות השומעים. במאמר זה נזכיר רעיון שאמר בהקשר לשעבוד מצרים.

 

אחת מן השאלות האמוניות היא מדוע נענשו המצרים על היחס שלהם כלפי עם ישראל, הלא כך נגזרה הגזירה בברית בין הבתרים "ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה"? שאלה זו יפה לכל צרה או מאורע קשה שעבר על בני ישראל כאשר אנו מאמינים כי הכל מאתו יתברך והמוציא לפועל אינו אלא שליח מאת ההשגחה העליונה?

 

הסביר זאת רבי יעקב במשל.

 

באחת העיירות גר לו יהודי שהתפרנס ממלאכת... הגניבה. הגנב היה בעל מקצוע בדיוק כמו החייט, הסנדלר ושאר בעלי מלאכה. השכים לבית המדרש שחרית וערבית ובלילות היה עושה מלאכתו נאמנה. אם היה יהודי מגלה כי ביתו התרוקן ידע כי אין טעם בפנייה אל הגנב אותו פגש למחרת בבית הכנסת שהרי אין הוא אלא עושה את מלאכתו ומתפרנס מיגיע כפיו. באחד הבקרים עלה יהודי בשברון לב אל הרב ושח את צרתו: הלא אתמול היה יום שלישי, יום שנכפל בו 'כי טוב', והרב אמר שהוא יום של מזל, והנה ביתי התרוקן מנכסיו.

 

אכן אמר הרב, המזל האיר את פניו, אך לא לך כי אם לגנב.

 

הרב החליט כי הגיע הזמן לשים לדבר סוף. לא ייתכן שהגנב ימשיך להזיק לתושבי העיירה והוא המתין לשעת כושר. יום כיפור הגיע, ובדרשת 'כל נדרי' עלה הרב והרעיש עולמות על איסור הגניבה, ועל כך שאין יום כיפור מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו.

 

הרב התבונן בגנב שעטור היה בטליתו וראה כי הוא מוזיל דמעות כמים בתפילתו. שמח הרב שהדברים פעלו ובמוצאי יום כיפור כאשר בא הגנב להתברך מפיו, האיר לו הרב פנים ואמר לו "לך אכול בשמחה לחמך כי כבר האלוקים את מעשיך".

 

- אמן, ענה הגנב בדבקות.

- מהיום והלאה נגמרו הגניבות הא? שאל הרב

- חס ושלום, אמר הגנב, למה הרב מקללני, האם הרב מבקש להכרית את מטה לחמו?

- חשבתי שחזרת בתשובה אמר הרב

- אם אדם מצליח במלאכתו, אמר הגנב, מדוע שיחליף אותה?

- אז על מה התפלל כל כך חזק? להצליח בגניבות? שאל הרב

- לא, אמר הגנב, בוודאי שלא, אני מבין שהקדוש ברוך הוא לא היה חפץ בתפילה כזו. מה שביקשתי בכל לב היה שכל מי שייגזר עליו שיהיה נגנב השנה, שיהיה זה דרכי.

 

נאנח הרב על טפשותו של הגנב ואמר: הגזירה אכן נגזרת, אך לך אין כל היתר לעשות את מעשה העוול שלך. כאשר אדם עושה רעה לזולת אין הוא עושה זאת מחמת שנשלח על ידי הקב"ה, אלא מחמת שנאה, רצון להרע, או להרוויח את אשר לרעהו, ועל זה בוודאי מגיע לו עונש. אילו היה הוא מלאך שנשלח על ידי הגבורה אולי היו הדברים אחרת...