המרק שנשפך על בגדי המלך | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

כאשר ניחתו הצרות האיומות על ראשו של איוב, הגיע שלב שגם הוא לא שקט יותר והחל לדבר קשות, עד שהגמרא כותבת כי 'ביקש איוב להפוך את הקערה'.

 

בספר 'ויאמר אברהם' מובא על כך משל יפה מהגאון מוילנא.

לפני שנים חי לו מלך עז ובעל חימה גדולה שמכעסו פחדו כולם ונזהרו שלא לעורר את רוגזו. באחד הימים הגיע מלצר הארמון אל המלך וביקש למזוג לו מן המרק. אלא שידו של המלצר רעדה מעט מחמת הפחד העצום ומספר טיפות מרק נשפכו על בגדו של המלך.

פניו של המלך האדימו, ורוגזו המפורסם החל לעלות.

 

המלצר ידע כי כלתה אליו הרעה, ועשה מעשה לא לגמרי הגיוני: הוא לקח את כל סיר המרק ושפך אותו על ראשו של המלך.

המלך לא הצליח לדבר מרוב חרון בדקות הראשונות, וכשחזר אליו הדיבור ציווה לקחת מיד את המלצר ולהתיז את ראשו מעליו.

קודם לכן ביקש לשאול אותו, מסקרנות מדוע עשה כך. מילא כאשר נשפכו מעט טיפות מרק היה אמנם מקבל עונש קשה, אך חייו היו ניתנים לו, ואילו כעת מותו וודאי.

 

ענה המלצר: אדוני המלך, ידעתי כי גם על הטיפות הקטנות תצווה להוציא אותי להורג או לפחות להטיל עלי ייסורים קשים. כולנו מכירים את רוגזך ואת קוצר רוחך. אך מחמת שחששתי לכבודך פן יאמרו כי על כל דבר שטות אתה מעניש  בעונש קשה, עשיתי עברה חמורה כדי שאם תמיתני ידעו הכל כי העונש הגיע לי בצדק ולא מחמת רוגזך.

 

טיעונו של המלצר מצא חן בעיני המלך והוא שחרר אותו לדרכו.

 

איוב היה צדיק גדול ועובד את ה' מאהבה. הייסורים שעבר לא הדאיגו אותו, אלא החשש שהבריות יאמרו כי לחינם הוא סובל, וכך יתחלל חלילה שם ה'. לפיכך הוא התחיל לדבר שלא כדת כדי שיחזיקוהו הבריות לחוטא ואשם ויצדיקו את פועל ה' ויושר משפטו.