עדותה של התורה | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

משה רבנו אומר בפרשת האזינו: "והיה כי תקרינה אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזו לפניו לעד כי לא תישכח מפי זרעו".

 

התורה תבא להיות עד, כך בפשטות, בתקופה קשה שתבא על עם ישראל 'רעות רבות וצרות'. אך לפני מי תבא התורה להיות 'עד', לפני בית משפט? לפני חבר מושבעים?

 

הסביר הרב לאו בשם חמיו הרב פרנקל זצ"ל כי במדרש בפתיחה של איכה רבתי, מסופר כי בשעה שחרב בית המקדש וגלו ישראל, בא ירמיהו הנביא למערת המכפלה כדי להעיר את אבות האומה והאימהות שיבואו לבקש רחמים על עם ישראל. וכך גם את משה רבינו בהר נבו, ואת רחל אמנו בבית לחם.

 

מספר המדרש, כי אברהם אבינו קם, ולאחר שנטל את ידיו שאל: בני היכן הם?

השאלה לא היתה 'היכן הם' במובן הגיאוגרפי, אלא למה? מה עלה בגורלם? מדוע העונש הנורא?

עונה הקב"ה: בניך חטאו.

 

כשאברהם אבינו שומע את המילים האלו הוא אומר: "ומי מעיד בהם"?

מי נותן עדות שהם חטאו, השופט כל הארץ לא יעשה משפט?

ענה הקב"ה: יבואו 22 אותיות של ספר התורה, שהיא מורכבת מכ"ב האותיות, והם יעידו שהם עברו על מה שכתוב בה.

 

ואמנם הסתדרה לה שורה של אותיות שבאה להעיד. כשהגיעה האות א' קפץ אברהם אבינו ואמר: א' את לא מתביישת, עשרת הדיברות פותחים בך, אנכי ה' אלוהיך' וכו', מי קיבל את עשרת הדיברות, ישמעאל? עשיו? הילדים שלי. היום כשהם צריכים לימוד זכות את באה להגיד נגדם. התביישה האות א' והסתלקה לה לקרן זווית.

 

אז הגיעה האות ב', וגם לה אברהם אבינו לא נותן לה לפתוח את הפה.

"כל התורה כולה מתחילה אתך – בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". הקב"ה הציע לכל העולם את התורה ואיש לא רצה בה מלבד היהודים, אז את מעידה נגדם כשהם צריכים עידוד? התביישה לה ה-ב' וברחה לה לקרן זווית.

 

וכך האותיות כולם.

 

בסיום התורה כתוב לא קם בישראל עוד כמשה. האיש שראה את כל הדורות וראה את רבי עקיבא דורש כתרי אותיות.

משה רבינו אמר, לא אנהג כאברהם אבינו. אברהם ביקש בכורח הנסיבות מהתורה לא להעיד נגדנו, אני מזמין את התורה, שביום ההוא שתקרינה רעות רבות וצרות, אני מזמין את התורה שתבא ותיתן עדות – וענתה השירה הזו לעד – כי לא תישכח מפי זרעו.

 

התורה תעיד על יהודים שירדו למרתף בגיטו והעמידו שומרים כדי שיכולו לתקוע בשופר, יהודים שמלו את ילדיהם במחנות ריכוז ובמחנות המוות, יהודים של בתי כנסת שזרקו עצמם לתוך הלהבות של בית כנסת בוער ושילמו על כך בחייהם.

 

אני מזמין אותך, אומר משה רבינו, לספר על יהודים כאלו. על מסירות נפש וקידוש ה'. זה פירוש הפסוק "והיה ביום ההוא כי תקרינה אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזו לפניו לעד, כי לא תישכח מפי זרעו".