החצוצרה שמכבה שריפות | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

בחלם הגדולה, עיר של חכמים נתנו זקני הוועד עיניהם ב'חכם' של העיירה וביקשו ממנו לצאת לערים הגדולות ולמצא שם דברי חכמה, או אולי כלים מיוחדים שעדיין לא הגיעו לחלם – עיר של חכמים.

 

הלך החלמאי בחוצות העיר הגדולה והנה הבחין כי מבית גדול עולה עשן רב.

 

מיהר למקום כמו עוד סקרנים רבים, וראה כי אכן הבית הגדול עולה באש, ומחוץ כבר התאסף קהל רב. התבונן החלמאי היטיב לראות כיצד מתגברים בעיר הגדולה על השריפה והבחין כי לצד הבית עומד אדם עם חצוצרה ומריע.

 

ככל שהריע החצוצרן יותר, כך הלכה האש וכבתה. הבין החלמאי כי האיש מחזיק בידו אוצר שלא יסולא בפז. חצוצרה שמכבה שרפות.

 

הוא המתין שהמהומה תישכך וניגש לאיש: האם מוכן למכור הוא את החצוצרה היקרה. האיש לא אבה להיפרד מאוצרו היקר, אך כעבור שכנועים רבים אליהם התלווה גם סכום כסף רב, הסכים למכור את החצוצרה לחלמאי.

 

הלה חזר במהירות לחלם הגדולה וסיפר לזקני העיר על מציאתו. מסיבה גדולה נערכה לכבוד החצוצרה הפלאית והכל המתינו לראות מתי יעשה בה שימוש.

 

ואמנם כמו בכל עיר גם בחלם פרצה שריפה. מיהרו הזקנים אל הכספת שבבית הוועד והוציאו את החצוצרה.

 

השליח כובד בתקיעה והחל לחצרץ בכל כוחו. כולם הביטו לראות כיצד האש נמוגה אט אט, אך למרבה אכזבתם, התרחש בדיוק להיפך.

 

האש הלכה והתפשטה הלכה וגדלה.

 

ניסו חלמאים נוספים לחצרץ, אך גם הם לא הצליחו להשתלט על האש.

 

בינתיים עבר שם אדם עובר אורח ושאל את אנשי העיר: מדוע אינכם מכבים את הדלקה, מדוע אתם עומדים באפס מעשה?

 

הסבירו החלמאים לתייר חסר הידע, על פשרה של החצוצרה, וזה צחק בקול גדול: אינכם מבינים, החצוצרה רק נועדה לדרבן את הציבור ולעורר אותו לבא מהר ולכבות את השריפה. היא בסך הכל סוג של אזעקה, את האש צריכים אתם לכבות.

 

הנמשל דומה ברור מאליו.

אירועים ומאורעות שונות מתרחשים לאדם, למשפחתו, לכלל הציבור. לעתים אלו אירועים קשים, כואבים, ועצובים.

 

מה באים אירועים אלו ללמד? האם הם הגיעו במקרה? האם הם 'סתם' נפלו עלינו?

 

הרמב"ם אומר שעל האדם לדעת כי צרות לא מגיעות סתם. על הקהילה למצא את הדברים בהם הם צריך להתחזק ואותם הם צריכים לשפר.

 

הארועים הקשים לא הגיעו לייסר את האדם ואת הציבור 'במקרה'. יש בהם מימד של אזעקה, וכל אחד יודע היטיב, מה צריך הוא בעצמו לתקן אצלו.