הסיפור המדהים הבא, טומן בחובו מוסר השכל עצום. מה יכולה מילה אחת, או אירוע אחד קטן לעשות. אנשים עלולים להמשיך בכיוון אחד – חד סטרי לאורך כל חייהם, בלי לממש את יכולותיהם המופלאות, ורק אירוע קטן או שימת לב של מישהו עשויים היו לשנות את כל חייהם ולעתים גם את חייהם של מעגלים רחבים יותר המושפעים מכך.
אבל למה להאריך, ניגש לסיפור עצמו.
גילי שרמן היה תלמיד חלש בלימודים, או 'בינוני' כפי שהגדירו אותו מוריו. להבדיל מהמקרים הסטנדרטיים, המורים לא נהגו לומר להוריו של גילי "הוא כישרוני, חבל רק שהוא לא מתאמץ". להיפך, הם אמרו: "אנחנו לא יודעים עד כמה הוא מסוגל, יכולותיו השכליות חלשות".
ההורים של גילי קיבלו את דברי המורים בהבנה, וגם הם מצידם לא השקיעו הרבה בבנם, ואת עצמם ניחמו: לא נורא, הוא יגדל ויהיה בעל מלאכה פשוט, אולי נגר, אולי סנדלר, אין בכך כל רע. כך חלפו להם מספר שנים, כאשר גילי זוכה בכל שנה בתואר הלא מחמיא, עצלן הכיתה, הבלתי מעורער. מובן שהדבר פגע גם במעמדו החברתי. מי רוצה להיות חבר של עצלן הכיתה?!
באחד הימים מתבשרים התלמידים כי המורה הקבוע, מר חצרוני, לא יגיע לבית הספר, בשבוע הקרוב. הסיבה: מר חצרוני לקה בווירוס מדבק שבעטיו הופיעו פצעונים בכל חלקי גופו. הרופא הודיע למחנך כי הוא ייאלץ לשכב עשרה ימים לפחות במיטתו כשהוא נוטל אנטיביוטיקה. כדרכם של ילדים, למרות סבלו של המורה המסכן, שמחו התלמידים מאד על ההודעה הלא צפויה, וחיכו בקוצר רוח ל'ממלא מקום' שיחליף את המלמד הקבוע.
צלצול הפעמון נשמע, והתלמידים נכנסו בקוצר רוח לכיתה, שם המתין להם בחור צעיר וממושקף שהציג את עצמו כמר נחומי, ממלא המקום. "מורה צעיר, נוכל לשגע אותו" חשבו התלמידים. מר נחומי ביקש לפתוח את ספרי הלימוד, אלא שהתלמידים הוציאו במופגן את ארוחת הבוקר שלהם. זה ספר הלימוד שלנו, הסבירו לממלא המקום ברצינות. המורה נראה היה נבוך, וניסה לחשוב כיצד להגיב, אלא שבאותו שניה צלצל הטלפון שבכיסו. "איך שכחתי לנתק את המכשיר" כעס המורה על עצמו, והושיט את ידו לכפתור הכיבוי, אלא שאז הוא ראה שמדובר בטלפון חשוב מאביו הקשיש. הוא ענה במהירות ושמע שאביו מבקש ממנו להתקשר לשלשה מספרי טלפון חשובים, ולשלוח מכתב לכתובת מסויימת בעיר בת ים לצורך תרופה דחופה שהוא זקוק לה. המורה הצעיר אמר לעצמו את המספרים ואת הכתובת, סיים את השיחה ורשם אותם על דף קטן.
עוד הוא מנסה לחשוב כיצד להתמודד עם הכיתה המרדנית, נכנס משב רוח קל של אוויר מהחלון והדף הקטן החליק על פני הריצפה. אחד מהתלמידים הרים את הפתק הקטן ויצר ממנה במהירות מטוס נייר. המורה ביקש ממנו את הנייר אלא שהתלמיד החצוף, לא שעה להוראתו 'והטיס' את המטוס הקטן הישר אל עבר החלון ומשם החוצה אל החצר הגדולה. מה עשית? צעק המורה בכעס ובתסכול, היו אלו טלפונים חשובים ביותר, כיצד אמצא עכשיו את הדף?
052398477, 050989213, 077651065, אלו המספרים שלך המורה, והכתובת היא רחוב רוטשילד 43 כניסה ב, קומה 2 דירה 10. המורה, וגם התלמידים התבוננו לעבר מקור הקול, וגילו שהיה זה לא אחר מהתלמיד, גילי שרמן – מי שנחשב לעצלן הכיתה. בשקט שנוצר, ביקש מר נחומי מאחד התלמידים לרדת לחצר ולנסות למצא את הפתק. כעבור דקות ספורות שב התלמיד עם הפתק, והמורה השווה את המספרים הכתובים עם מה שאמר התלמיד שרמן, ונוכח כי הילד צדק בדיוק מוחלט. איך עשית את זה? שאל המורה, והילד הסביר במבוכה שכאשר המורה מלמל לעצמו את המספרים הוא הצמיד לעצמו בראש כל מספר למשהו שהיה מוכר לו, כמו למשל 3 ל- שלשת אחיותיו, 7 לשבעת ימי השבוע, 2 – לשני הכדורירגל שברשותו וכן הלאה.
"הוא בטח הציץ בפתק ורשם לעצמו" אמר ברשעות אחד התלמידים, והכיתה פרצה בצחוק משחרר, מה יותר פשוט מזה? אבל המורה היסה אותם והסביר לתלמידים כי הילד שבכיתתם ניחן לא רק בזיכרון מופלא, אלא בכישרון ובחכמה כיצד יש לתפעל אותו. הוא הקריא לילד עוד סדרת מספרים ארוכה, וזה חזר על כולם שוב בדיוק מופלא. בימים הבאים, ביקש ממלא המקום מגילי לחזור על סיכומים וחלקים מהשיעור, והנער הפליא את שאר התלמידים. כאשר שב מחנך הכיתה הקבוע מר חצרוני, כעבור עשרה ימים, הוא הבין כי 'כוכב' חדש התגלה בכיתה. הילד שנחשב לעצלן הכיתה, זכר את השיעורים כמעט מילה במילה, ומסוגל היה לשנן ולצטט בעל פה קטעי לימוד ארוכים.
חלפו שנים רבות, וגילי שרמן הפך לאחד האנשים המוכרים בארץ. עד מהרה הוא התפרסם כמי שזכה בשיא גינס לזכירת 400 חפצים שהוצגו לפניו בזה אחר זה, הוא גם היה מסוגל לבצע עיון מהיר בעמוד ספר טלפונים כשהוא חוזר על כל המספרים בדיוק מופלא. הוא הוזמן לכנסים והרצאות, ואנשים בכל רחבי העולם ביקשו ללמוד את שיטתו, ואת היכולת המופלאה בה ניחן. בתוך שנים ספורות קודם גילי שרמן לדרגת פרופסור, ומחקריו והישיגו זיכו אותו בפרסים עולמיים שפרסמו את שמו בכל רחבי העולם
_________
באחד הימים הופיע בבית הספר אורח מכובד: פרופסור גילי שרמן שביקש להיפגש עם המנהל. עד מהרה כובד האורח המיוחד בכוס קפה והמנהל שאל ביראת כבוד: במה זכינו לביקור? "שמעתי שאתם מחפשים מורה לכיתה ז, והייתי מבקש להמליץ על מחנך המוכר לי, המתאים לתפקיד" אמר שרמן.
במי מדובר? שאל המנהל. במר נחומי, השיב הפרופסור. מהיכן אתה מכיר אותו? שאל המנהל. כל מה שיש לי, השיב פרופסור שרמן, הוא בזכות האיש הזה. אני הייתי הילד שנחשב לעצלן הכיתה. הורי ומורי תכננו שאעבוד במלאכת כפיים מאחר שמח כפי הנראה – אין לי. אבל אז ביום אחד, נכנס המורה הזה לכיתה, גילה את יכולת הזיכרון שלי, והסביר לתלמידים אבל בעיקר לי עצמי, שיש לי כישרון, ויש לי יכולת. בפעם הראשונה מישהו אמר לי משהו אמיתי שהאמין בי. מאז לא וויתרתי לעצי והגעתי לאן שהגעתי. מורה כזה ראוי ללמד אצלכם.
לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"החברותא - איילת השחר, שד' חמד 21 מודיעין עלית. 1800-202-502 או 08-9140600. פקס 073-2590898
Please wait...