האם האיש המצרי הוא זה שהציל את בנו יתרו? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

"איש מצרי הצילנו מיד הרועים" [שמות ב].

וכי מצרי היה משה וכו', משל לאחד שנשכו הערוד, והיה רץ ליתן רגליו במים, נתנן לנהר וראה תינוק אחד שהוא שוקע במים ושלח ידו והצילו. אמר לו התינוק, אילולא אתה כבר הייתי מת.

אמר לו לא אני הצלתיך אלא הערוד שנשכני וברחתי הימנו הוא הצילך. כך אמרו בנות יתרו למשה, יישר כח שהצלתנו מיד הרועים, אמר להם משה אותו מצרי שהרגתי הוא שהציל אתכם [שמות רבה א].

כאשר הערוד נושך אדם עליו לרוץ ולהניח את רגלו במים וכך הוא ניצל. בסיפור של המדרש היה אדם שננשך ורץ לנהר כדי להינצל. שם פגש בתינוק והצילו, וכשהודה לו התינוק אמר לו האיש – לא לי לך להודות אלא לערוד שאילולי הוא לא הייתי מגיע לכאן.

מעיר בספר 'ברכת מרדכי' האם נכון הוא שלערוד וכלום מגיע 'יישר כח'? מגיעים לו מחיאות הכפיים? הלא הוא התכוון להרוג את הבן אדם?

וכמו כן, האם למצרי הטמון בחול מגיע שבח, מגיעה תודה? המצרי הזה ניסה להרוג!

הכוונה העמוקה היא כי בד בבד עם העקיצה והכאב התחילה הצלתו של התינוק.

בתוך מפעל ההשגחה העליונה והפרטית אשר התבטאה בעקיצה של הערוד, בעצם העקיצה יחד עם הכאב חשבה ההשגחה על דרך הצלתו של התינוק.

וכשבא משה להציל את העברי וטמן את המצרי בחול, באותה שעה חשבו בשמים לא רק על אותו עברי שינצל ולא רק על אותו מצרי שיטמן בחול אלא גם על בנות יתרו.

וכשבנות יתרו באו לתת יישר כח למשה רבינו על תשועתן הגדולה [עיין במדרש שם שהיו נתונות בסכנות הגרועות ביותר הן רוחנית הן גשמית] אמר להן משה: יישר כח - יש לתת למי שמגיע.

לא להשמיט את העיקר, והכרת הטוב מתחילה מעצם ההכרה למי מגיעה התודה.

קודם כל עליכן לתת יישר כח להשגחה העליונה, באשר מאותה הטמנה של המצרי בחול החלה תשועתכן.

ובנות יתרו קיבלו והבינו את עומק דבריו של משה רבינו ושהגיעו לאביהן ונשאלו על ידו מה אירע ענו בבטחה:

איש מצרי הצילנו.