אישה בונה אישה הורסת | ישראל אדלר

 

"ויאמר ד' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו".

 

לפי פשוטו של מקרא מבטאת המילה "כנגדו" את עובדת היות עזרתה של האישה משתנה מבעל לבעל. לכל אדם טבעים ומידות משלו והאישה משמשת כעזר לרצונותיו. העזר הוא באופן המתבקש לכל אחד ואחד, כפי שאיפותיו וכפי נטיית ליבו. כי עזרתה של כל אחת באה לידי ביטוי בדרך אחרת.

"כנגדו" במקרה הזה משמעו – מולו. (כמו לדוגמא הפסוק "ויחן שם ישראל נגד ההר"). ובמשמעות כוללת של הפסוק-עזר כנגדו – עזר למולו.

ואולם, חכמינו דרשו את הפסוק, זכה "עזר". לא זכה "כנגדו". האם פירוש הדבר שיש כאלו שהאישה ניתנה להם כעונש?

ודאי שאין זו הכוונה!

לצורך באור הדברים נקדים הסבר קצר, לרוב אנו נוטים לטעות ולחשוב כי מי שמחמיא לנו ומעודד אותנו על כל מעשה שאנו עושים הוא נחשב חבר אמת.

אך האמת, שחבר טוב הוא זה שיודע להתריע בפנינו כאשר אנו נמצאים במסלול לא נכון, כאשר אנו שוגים, שם אנחנו צריכים יותר מכל את החבר הטוב שיעמיד אותנו על טעותנו. לנצח נודה לו על שהציל אותנו מלטעות, להסתבך ולהיכשל.

כך אומר בורא עולם: "לא טוב היות האדם לבדו - אעשה לו עזר כנגדו".

הרבה פעמים העזר הוא בזה שהיא נגדו..

לזה מתכונים חז"ל באמרם, זכה – כלומר, במקרה שבו הוא ללא רבב, תפקידה של האישה להיות "עזר". לא זכה- כאשר האדם צריך תיקון במידותיו, תפקידה להיות "כנגדו", לעמוד מולו ולהתריע בפניו על משמעות מעשיו ולאן הם יכולים להובילו.

שלמה המלך –החכם מכל אדם כותב בספר משלי "חכמת נשים בנתה ביתה ואיוולת בידיה תהרסנו" (משלי י"ד א').

פסוק זה נדרש על ידי חכמינו על נשותיהם של קורח, מצד אחד. ושל און בן פלת, מן הצד השני.

לפי המסופר במדרש הסיתה אותו אשתו של קורח כנגד משה רבנו. היא אמרה לו: "ראה מה עשה לכם. את עצמו מינה למלך, את אחיו לכהן גדול, את בני אחיו לכוהנים ולכל המשפחה שלו הוא דאג לפרנסה לכל החיים".

הדברים נכנסו כארס של עכנאי בלבו של קורח, אשר היה מגדולי עולם. מכאן החלו העניינים להידרדר במהירות, עד כדי כפירה בתורה משמים וכפירה בהיותו של משה רבנו שליח אלוקים.

אשתו של קורח כביכול דאגה לו, אך הביאה אותו עד שאול תחתית, תרתי משמע. כביכול קינאה את קנאתו של בעלה המושפל, כדבריה, אך למעשה המיטה עליו אסון גדול.

לא הרחק מאהלו של קורח עמד אהל של און בן פלת. און בן פלת נסחף בשטף רעיונות המרידה העצומה של קורח.ואף זכה למתת יד הגונה תמורת תמיכתו. כולו היה נתון במערבולת המחלוקת הנוראה, נבצר ממנו לראות כי אין כאן אלא ליצנות המובילה לשאול.

שלא כאשתו של קורח, אשר "דאגה" לבעלה, הרי אשתו של און בן פלת ניסתה להביע התנגדות ואף לעמוד כנגד און. היא טענה כלפיו בהגיון, הלא אם אהרון יהיה כהן גדול – תהיה תלמידו. ואם קורח יזכה בכהונה זו, גם אז תהיה תלמידו. כך שבכל מקרה ישאר און בן פלת מחוץ לתמונה.

הוא, שהיה במוקד הסערה, לא היתה לו אפשרות לבחון את הדברים בצורה מתונה. אך אשתו מהצד יכלה לקלוט את הדברים בצורה אוןביקטיבית.

היא השקתה את בעלה ביין. לאחר שנרדם בשכרות, השכיבה אותו במיטתו. לאחר מכן ישבה בפתח הבית וסתרה את שערה. המראה הלא צנוע גרם לכל הבאים לאהל לחפש את בעלה און, להתרחק ממנו.

בפעולה זו היא שמרה על בעלה מלהגיע יחד עם קורח ועדתו לעברי פי פחת.

ועל כך אומרים חז"ל: "חכמת נשים בנתה ביתה" – זו אשתו של און בן פלת. "ואיולת בידיה תהרסנו" – זו אשתו של קורח !

וכמו שאומרים, "אישה בונה – אישה הורסת".

 

Image