פורים, מאז ועד היום | מאמר אורח

• הדפסה
• דואל

היוצא לרחובה של עיר בימי הפורים יבחין בזאת מיד. הכל אומר שמחה. ילדים מחופשים. המבוגרים יותר, ידיהם עמוסות בסלסלאות עמוסות כל טוב. והאווירה הכללית של עליצות ומיוחדות.

כאשר כתבו מרדכי ואסתר אל בני עמם קורות אותו מהלך - מהפך שבו עמדו במשך כחודש מתכניתו האכזרית של המן "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן ביום אחד", והנה התהפכו היוצרות, והשר הבכיר אשר הכל מצווים לכרוע לפניו ברך, מוצא להורג, וכל בניו נתלים אף הם. והיהודים שעמדו לפני גזירה קשה ללא סיכוי כלשהו "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ואשר נחתם בטבעת המלך אין להשיב", הוי אומר, שהחוקים היו כל כך מוחלטים, עד שהיה ברור כי גם כאשר היוזם הראשי – המן, נתלה בציווי המלך, עדיין הגזירה בתוקף, ועל ראשם של היהודים מרחפת סכנה. רק הפתרון המבריק של מרדכי שהשאיר את הצו הראשון בתוקף, אך נתן ליהודים רשות ואפשרות להתגונן "לשלוח יד במבקשי רעתם". ומכאן התגלגלו הדברים, וידם של היהודים גברה, וכך ניצלו מהשמדה כללית בכל מדינותיו של המלך. ועל כן "זכרם (של הימים והניסים) לא יסוף מזרעם".

מופלא לראות עד כמה היטיבו חכמים ראות, וכמה הרחיק מבטם, כאשר הדגש מושם של החסד והצדקה – בפורים כל הפושט יד נותנין לו, כלומר, אין בדיקה מדוקדקת האם אכן צרכיו אמיתיים ובקשתו של העני מוצדקת, אלא עצם העובדה שהוא אינו מתבייש בכך, כבר מלמדת כי הוא זקוק, ואין בודקים בציציותיו האם אינו מגזים ומנפח את בקשתו (דבר שבדרך כלל נעשה – בדיקת יושרו ואמינותו של מבקש הצדקה), אלא ברוחב לב וביד פתוחה נענים למשאלתו-בקשתו. כשם שהקב"ה לא דקדק עמנו, ולמרות שהיו כאלה שלא היו ראויים לנס מפאת מצבם הרוחני, הרי שהקב"ה לא נהג במידת הדין עמנו, אף אנו ננהג בלב פתוח וביד נדיבה.

אבל הדגש הוא על הצורה והתבנית בה שיקפו את המאורעות. מתחילה התענית והצער של לפני, ואח"כ קריאת המגילה. הזכירה המתמדת וההענות להוראה כי ביום זה יש לתת מתנות לאביונים, יוצרת אווירה מיוחדת של קירבה פיוס ואחדות בין הכל, והשמחה וטוב הלב מקרבים זה לזה אפילו זרים ורחוקים.

חגים ומועדים רבים בעולם בכל עם ולשון, אך שילוב של שמחה והשגה רוחנית, כאשר המשתה והשמחה הם כ"פלטפורמה" עליה יכונו הדברים, הם הם המאפיינים האמיתיים של עם ה' שמח באלוקיו ובהשגחתו, זוכר לאורך אלפי השנים כי רק הריחוק שלו מהקב"ה, ההנאה מסעודת הלך, גלגלו את הדברים עד אשר יצאו מאפילה לאורה.

גם בימים אלו, בהם נשמעים איומים קשים מצד כל שונאינו, עלינו לדעת כי שומר ישראל לא ינום ולא ישן, ותקוות מרדכי ואסתר קיימת בכל דור ודור לצאת מאפילה לאור גדול.